צילום מזון מקומי – ‘דברים שאוכלים מכאן’

18 Feb 2012 צילום מזון מקומי – ‘דברים שאוכלים מכאן’

ספר חדש שצילמתי יצא לאור! ‘דברים שאוכלים מכאן’

מאת: אורי מאיר צ’יזיק בהוצאת מפה.

כריכת הספר

“האלבום דברים שאוכלים מכאן מזמין את הקוראים למסע צבעוני, ייחודי ומרתק אל

סלסלת האוכל שלנו. האלבום מתאר את המזונות המקוריים של הארץ, בוחן מה נהגו

לאכול כאן לפני אלפי שנים ומברר כיצד הכינו את האוכל”. (מתוך הכריכה האחורית).

וכך נולד הספר:

פרויקט צילום הספר החל בצילום פיילוט לפני כ-3 שנים. הפיילוט עסק בפרק ה”חיטה”, וכלל צילומים רבים בשדה חיטה בכל שלביה, שריפת פריקי, ורדיפה אין סופית אחרי קומביין.

לאחר סיכום הפיילוט המוצלח, ישבנו אורי ואני והעלינו רעיונות לאייטמים מעניינים לספר.

רשימת הצילומים הושלמה, וניגשתי למלאכת איתור מקורות הצילום. במשך למעלה משנה פניתי לבעלי מקצוע/מלאכה/יצרני מזון/מומחים/מפעלים, בבקשה לצלם את פרי עמלם. מאחורי כל תמונה בספר, מסתתרת עבודת מחקר וחיפוש ארוכים. הצילומים התפרשו מהגליל העליון בצפון, ועד לדרום הר חברון.

החיפושים אחר ה”דוגמנים” לצילום הולידו סיפורים מעניינים:

סביב חג סוכות יצאתי לחפש מטע אתרוגים לצילום, משימה שהתבררה ככזו הדורשת סיווג ביטחוני גבוה. שלט “אתרוגים” על כביש 4, הוביל אותי בדרכי עפר להאנגר מוקף כלבי שמירה מאיימים. עובדי המקום, לבושי שחורים עם פאות, הבהירו לי באופן חד משמעי שאני לא רצוי שם. את צילומי האתרוגים השלמתי בהזדמנות אחרת, לאחר שהשגתי טלפון של מגדל אתרוגים נחמד יותר…

מטע אתרוגים

אחת המשימות שלי הייתה לצלם שני סוגי פטריות בר הגדלות בארצנו: ‘אורנייה מצויה’ ו’אזנית הקלח’. יצרתי קשר עם דליה לוינסון, ה-מומחית לפטריות בישראל, ויצאנו לחיפוש ה”דוגמניות”. הסיור ערך מספר שעות ובסופו נמצאה “אוזנית הקלח” המושלמת! דליה הודיעה מראש, שהשנה (לפני שני חורפים), אין אורניות בגלל תנאי מזג אויר לא מתאימים. אבל, מה לעשות, יש ספר לצלם.. וכך החל מסעי בין יערות במקומות שונים בארץ, בתקווה שאולי אורנייה אחת קיבלה תנאים מתאימים לנביטה. מסקנה: אין דבר העומד בפני הרצון (וגם קצת עקשנות לא תזיק..).

למעלה: אזנית הכלח. למטה: אורנייה מצוייה

יום אחד טלפן אורי והזמין אותי להצטרף אליו לנסיעה לדרום הר חברון. הגענו בשעת בוקר למאהל קטן באמצע שום מקום, ופגשנו שם פלאחית קשוחה, יושבת בצל, ומנענעת נאד מלא בחלב עיזים שחלבה הבוקר. הנאד עשוי עור של עז, שנשחט במיוחד עבור מטרה זו. תהליך החביצה מאפשר לפלאחית להפוך את חלב העיזים לחמאה, ובכך, לבטל את הצורך בקירור החלב, (אין לה חיבור לחשמל) ולשמור על החמאה לאורך זמן מבלי שתתקלקל. בנוסף, היא מייצרת גבינה קשה ומלוחה, שיכולה להחזיק שנה מחוץ למקרר.

חביצה מסורתית

באירוע ההשקה לכבוד צאת הספר, תוכלו לפגוש אותי ואת כותב הספר אורי מאיר צ’יזיק.

אספר סיפורים נוספים מעניינים, וכמובן תוכלו לראות תמונות מהספר, גם כאלו שנגנזו בעריכה.

אירוע ההשקה יתקיים בתאריך: 17.05.2012 בשעה 20:00 בקרון הספרים בקרית טבעון.

מצורף מתכון מתוך הספר:

פוקע אל-עסל באדיבות אורי מאיר צ’יזיק.

משקה דבש ותבלינים שנלקח מבין דפיו של ספר בישול בגדדי מן המאה ה-13. פוקע בערבית היא בירה. הבירה שכאן תססה מעט מאוד וריכוז האלכוהול שבה נמוך. התבלינים, המצויים במתכון בשפע, מסייעים למערכת העיכול.

המרכיבים:

4 כוסות מים רותחים

1 כוס דבש דבורים

חצי כפית קינמון

חצי כפית ציפורן

חצי כפית פלפל שחור

חצי כפית זרעי כוסברה

חצי כפית גלנגל

חצי כפית הל

חצי כפית ג’ינג’ר

2 כפות זרעי חיטה

אופן ההכנה:

1. מערבבים את המים הרותחים והדבש בתוך כד חרס או זכוכית.

2. את התבלינים וזרעי החיטה טוחנים במכתש ועלי או במטחנת תבלינים.

3. מצרפים את תערובת התבלינים למים ולדבש ומערבבים היטב.

4. סוגרים את הצנצנת ומשאירים בה פתח לכניסת אויר.

5. כעבור יומיים נוצרת תסיסה קלה, ותערובת התבלינים והחיטה שוקעת. אז מעבירים את הנוזל ללא המשקעים שבו, לתוך כלי חדש ושומרים במקרר.

6. אם חושקים במשקה בעל אחוזי אלכוהול גבוהים יותר, אפשר להגיש את הפוקע בתוספת של מעט ערק.